בס"ד
1]יש אומרים שכיוון שמחילזון הארגמון קהה קוצים צובעים גם ארגמן, והרי כתוב במשנה במס' כלאים פרק ט', משנה ט':"רבי יוסי אומר: משיחות של ארגמן אסורות מפני שהוא מולל עד שלא קושר" וכו'[מפרש הקהתי:"חבלים של צמר צבוע ארגמן, אסורות-לחגור על גבי חלוק של פשתן וכו'"[שם]:"פיו של צמר בשל פשתן-אסור-אם האריג הוא של פשתן, אסור שיהא בו פיף של צמר וכן, להיפך". וכו'
2]והרי חז"ל אמרו לצבוע את הצמר של הפתיל תכלת הצבוע מדם חילזון בבגד-מבלי לחשוש שיעברו על איסורי כלאים כמובא כאן במשנה[כלאים ט', משנה ט']:
3]אלא שצריך להבין את שורש האיסור בכלאים עם צמר הצבוע בארגמן מדם חילזון הארגמן:
4]הרי במסכת כלים פרק כז',משנה יב', חז"ל מייחסים את דיני הטומאה של הארגמן בנפרד מדיני בגד רגיל משום שהוא אריג חשוב:"חוץ משל ארגמן ושל זהורית טובה".לפיכך, עלול הכהן לחשוב שכיוון שאריג בשיעור של בגד הוא עשוי מבד חשוב, לפיכך יטהר אותו במקום לטמא אותו בגלל המראית עין האדמדמה מדאורייתא-והרי לא ייתכן שהכהן יסמוך על היתר טהרה מדרבנ"ן[מס' כלים פרק כז',משנה יב'] ויעבור על איסור מראית עין של נגעים מדאורייתא[ספר ויקרא יג':ד"ה:"אדמדם,ירקרק"].
5]למעשה שורש האיסור במס' כלאים פרק ט', משנה ט' הוא בארגמן משום שיש לגוון צבע זה מראית עין שדומה לאיסור מדאורייתא של מראית עין של נגעים[עי' בספר ויקרא ובמס' נגעים] שהוא אדמדם, וירקרק.
6]את חילוק הדין לגבי המראית עין שאוסר ארגמן באריגי פשתן וצמר, להבדילו מתכונות החומר שלו שחוט שאינו ארוג בשיעור של בגד אינו מקבל טומאת נגעים ניתן ללמוד במפורש במס' כלים פרק כא', משנה א':"ובחוט שהעבירו על גבי ארגמן, ובעירה שאינו עתיד להחזירה-טהור" לעומת[שם]:"ובכפול שהעבירו על גבי ארגמן, ובעירה שהיא עתידה להחזירה-טמא".
7]אם-כן מוכח מתוך דברי חז"ל במשנה שכוונת דבריהם במס' כלים פרק ט', משנה ט' לטמא הארגמן באריגים של פשתן וצמר אינו משום טומאת הנגעים-אלא משום שהמראה שלהם אסור ומצטרף למראה נגעים מדאורייתא-דבר שעלול לגרום לכהן לפסול ולטמא הבגד בטומאה בידי אדם את הטהור[משום המצווה במניין תרי"ג מצוות:"בפני עיוור לא תתן מכשול"].
8]אבל בפועל דינו של אריג הארגמן כצבעוני. והרי במס' נגעים פרק יא', משנה ג' פוסקי חז"ל:"העורות והבגדים הצבועים אין מטמאין בנגעים וכו':"
9]לעומת-זאת התכלת מראהו כטהרתה של רקיע ומפיקים אותו מאותו דם החילזון בתהליך צביעה שונה. ואין האיסור במס' כלאים פרק ט', משנה ט' חל עליו-כי הוא אינו מצטרף למראה נגעים מדאורייתא[ויקרא יג'].
10]לכן, ההנחה שאי אפשר להשתמש בחילזון הארגמן היא הנחה שגויה. ובבגדי כהונה לא חששו לאיסור המראית עין של איסור מראה הנגעים כמובא במס' כלאים פרק ט', משנה ט' במקדש והיו אורגים ורוקמים את בגדי הכהונה מתכלת ארגמן ושני ולא חששו לטומאה במקום המקדש.
11]ואכן ברמב"ם בהלכות כלי מקדש פרק יג' מביא [שם] הראב"ד שהיו צובעים תכלת וארגמן מדם של מין אחד-הוא חילזון הארגמן.
אורן אהרן רוזן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה