בס"ד
החילזון לפי ספר הזוהר זהה לחילזון בתלמוד הבבלי ובילקוט שמעוני ובמדרש תנחומא:
1]כתיב בספר הזוהר[שלח לך סי' שמב']:"והיא חוטא חד, ורשימא בגוונא. וגונא דילה נפיק, מחד גוונא דאזיל בים כנרת. וכנרת על שמה אתקרי. ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מעכסא דדוד, דחא, ודאי איפו כנור דדוד, מנגן מאליו למלכא קדישה עלאה. ובג"כ גווני ע"ל עד רקיעא עד כורסא.
2] ובספר הזוהר פר' בהעלותך פי' הסולם סי' כה'-כו' כתיב:"ר' יצחק פתח וכו': רי"פ,כתוב, בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים. בית זבול, בית זבול ודאי כי כשנפקדו בידי המלכות כל גנזי המלך שהוא ז"א. והיא שולטת בהם אז נקראת בית זבול. ורקיע אחד יש שנקרא זבול. משום שהוא עומד לקבל ברכות ולסדר הכל. וזו המלכות כששולטת על הכל נקראת ג"כ בית זבול.[סי' כו'] ת"ח כתיב ולזבולון וגו': בוא וראה, כתוב ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך. מלמד שנשתתפו יחד, זה יצא ועשה מלחמה, וזה יושב ועוסק בתורה.וזה נותן חלק לזה, משללו. וזה נותן חלק לזה, מתורתו. כי יששכר ה"ס ת"ת, וזבולון ה"ס מלכות. בחלקו של זבולון הוא הים וכנסת ישראל. היא המלכות, נקראת ים כנרת וכך ראוי להקרא משום שהתכלת יוצא משם. שתכלת ה"ס מלכות וכנרת היא מלכות. והעמידוהו, כי למטה הוא כעין של מעלה. ים כנרת למעלה. שהוא מלכות, ים כנרת למטה. תכלת למעלה, שהיא מלכות, תכלת למטה. והכל הוא במקום אחד, שהוא מלכות".
3]ובפר' מסעי[במדבר לד',יא'] ד"ה:"ים כנרת קדימה" מפרש [שם] רש"י:"שהיה ים כנרת תוך לגבול במערב, והגבול במזרח ים כנרת.
4]כך ניתן לייחס את הגבול כ-ימה או מערבה כפי שכבר פירשתי-שהחילזון זו מראהו דומה ליום(ע"פ הילקוט שמעוני), או מראה גופו דומה לים(ע"פ התלמוד במס' מנחות מד',א, וכן במדרש תנחומא). וזאת ע"פ האמור בפר' תרומה כז',יב'[עי' שם בתרגום וברש"י] שהמראה המיוחס ליום שהוא אותו דבר כמו הים[ע"פ ספר זוהר חדש,וכן כפי שהבאתי כאן מתוך זוהר פר' בהעלותך בפי' הסולם סי' כו':ד"ה:"כי למטה הוא כעין של מעלה" היינו: המראה של למטה הוא הים, והמראה של מעלה הוא היום או מראה הרקיע של הזבול, כאשר קו האופק מחבר ביניהם לתת מראה מלכות כמראה אבן הספיר שהוא מראה הזוהר שהוא בגוון הארגמן] והוא מיוחס[ע"פ הכתוב בפרקי דרבי אליעזר בפרק הששי כפי שכבר כתבתי] למראה שקיעת החמה במערב ממקום המזבח
5]ועל-פי האמור כאן בזוהר[שלח לך סי' שמב'] המראה של שקיעת החמה במערב ממקום המזבח זהה למראה השקיעה בים כנרת מערבה כאשר מסתכלים מהחוף המזרחי של ים כנרת.
6]ועל-זה כבר כתב דוד המלך[תהילים קנ']: הללוהו ברקיע עזו.אכן במסכת ציצית כותבים חז"ל:"חלזון למה הוא דומה בריתו דומה לדג וגופו דומה לרקיע וכו'":
7]וכפי שמפורש העניין בהרחבה על-פי דברי המדרשים בספר שמות רבה פר' תרומה פר' לה' במדרש האחרון. וכן, בבראשית רבה פר' א' מדרש ט' [שם מביאים המדרשים שהתכלת ארגמן ותולעת שני הם צבעים המציירים את מראה המשכן כמראה הרקיע בשמים. ובילקוט שמעוני[בראשית אות א',סי' ג']:"דבר אחר שהבריות משתוממין של מה הם של מים או של אש.ממה דכתיב המקרה במים עליותיו הרי של מים הן.דבר אחר המים מה המים הללו מהן אדומין מהן ירוקין מהן לבנים מהם שחורים כך הם שמים פעמים אדומים פעמים ירוקין פעמים לבנים פעמים שחורים.
8]על-כן, גם בספר הזוהר מביא את הדעה הזו בזהה לילקוט שמעוני ולתלמוד הבבלי ומדרש תנחומא:"כי למראה החילזון ולמראה התכלת יש זוהר של הרקיע בגוון המלכות שהוא פורפור כמראה שקיעת החמה במערב(של ים כנרת ושמראה זה זהה למראה השקיעה במקום המשכן].
9] ואכן בפתיל תכלת יש חומר מהנגזרות של חומצה אנתרנילית שנותן זוהר פורפור כמו צבע הארגמן. ולדג חילזון הארגמון קהה קוצים שממנו מפיקים את צבע התכלת יש קונחיה שנצבעת מדם חילזון . והצבע של הקונחיה הוא וורוד בהיר או פורפור כמראה השקיעה של החמה במערב[ים ע"פ פר' תרומה כז',ב'].
10]וכן, בא לרמוז בספר הזוהר כאן מתוך ספר הזוהר בפר' חקת אות עח'(ע"פ הסולם- אודות הבאר של מרים שמצוי בים כנרת):"שמי שלא מחפש את החילזון, לעולם לא ימצא אותו".
אורן אהרן רוזן
החילזון לפי ספר הזוהר זהה לחילזון בתלמוד הבבלי ובילקוט שמעוני ובמדרש תנחומא:
1]כתיב בספר הזוהר[שלח לך סי' שמב']:"והיא חוטא חד, ורשימא בגוונא. וגונא דילה נפיק, מחד גוונא דאזיל בים כנרת. וכנרת על שמה אתקרי. ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מעכסא דדוד, דחא, ודאי איפו כנור דדוד, מנגן מאליו למלכא קדישה עלאה. ובג"כ גווני ע"ל עד רקיעא עד כורסא.
2] ובספר הזוהר פר' בהעלותך פי' הסולם סי' כה'-כו' כתיב:"ר' יצחק פתח וכו': רי"פ,כתוב, בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים. בית זבול, בית זבול ודאי כי כשנפקדו בידי המלכות כל גנזי המלך שהוא ז"א. והיא שולטת בהם אז נקראת בית זבול. ורקיע אחד יש שנקרא זבול. משום שהוא עומד לקבל ברכות ולסדר הכל. וזו המלכות כששולטת על הכל נקראת ג"כ בית זבול.[סי' כו'] ת"ח כתיב ולזבולון וגו': בוא וראה, כתוב ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך. מלמד שנשתתפו יחד, זה יצא ועשה מלחמה, וזה יושב ועוסק בתורה.וזה נותן חלק לזה, משללו. וזה נותן חלק לזה, מתורתו. כי יששכר ה"ס ת"ת, וזבולון ה"ס מלכות. בחלקו של זבולון הוא הים וכנסת ישראל. היא המלכות, נקראת ים כנרת וכך ראוי להקרא משום שהתכלת יוצא משם. שתכלת ה"ס מלכות וכנרת היא מלכות. והעמידוהו, כי למטה הוא כעין של מעלה. ים כנרת למעלה. שהוא מלכות, ים כנרת למטה. תכלת למעלה, שהיא מלכות, תכלת למטה. והכל הוא במקום אחד, שהוא מלכות".
3]ובפר' מסעי[במדבר לד',יא'] ד"ה:"ים כנרת קדימה" מפרש [שם] רש"י:"שהיה ים כנרת תוך לגבול במערב, והגבול במזרח ים כנרת.
4]כך ניתן לייחס את הגבול כ-ימה או מערבה כפי שכבר פירשתי-שהחילזון זו מראהו דומה ליום(ע"פ הילקוט שמעוני), או מראה גופו דומה לים(ע"פ התלמוד במס' מנחות מד',א, וכן במדרש תנחומא). וזאת ע"פ האמור בפר' תרומה כז',יב'[עי' שם בתרגום וברש"י] שהמראה המיוחס ליום שהוא אותו דבר כמו הים[ע"פ ספר זוהר חדש,וכן כפי שהבאתי כאן מתוך זוהר פר' בהעלותך בפי' הסולם סי' כו':ד"ה:"כי למטה הוא כעין של מעלה" היינו: המראה של למטה הוא הים, והמראה של מעלה הוא היום או מראה הרקיע של הזבול, כאשר קו האופק מחבר ביניהם לתת מראה מלכות כמראה אבן הספיר שהוא מראה הזוהר שהוא בגוון הארגמן] והוא מיוחס[ע"פ הכתוב בפרקי דרבי אליעזר בפרק הששי כפי שכבר כתבתי] למראה שקיעת החמה במערב ממקום המזבח
5]ועל-פי האמור כאן בזוהר[שלח לך סי' שמב'] המראה של שקיעת החמה במערב ממקום המזבח זהה למראה השקיעה בים כנרת מערבה כאשר מסתכלים מהחוף המזרחי של ים כנרת.
6]ועל-זה כבר כתב דוד המלך[תהילים קנ']: הללוהו ברקיע עזו.אכן במסכת ציצית כותבים חז"ל:"חלזון למה הוא דומה בריתו דומה לדג וגופו דומה לרקיע וכו'":
7]וכפי שמפורש העניין בהרחבה על-פי דברי המדרשים בספר שמות רבה פר' תרומה פר' לה' במדרש האחרון. וכן, בבראשית רבה פר' א' מדרש ט' [שם מביאים המדרשים שהתכלת ארגמן ותולעת שני הם צבעים המציירים את מראה המשכן כמראה הרקיע בשמים. ובילקוט שמעוני[בראשית אות א',סי' ג']:"דבר אחר שהבריות משתוממין של מה הם של מים או של אש.ממה דכתיב המקרה במים עליותיו הרי של מים הן.דבר אחר המים מה המים הללו מהן אדומין מהן ירוקין מהן לבנים מהם שחורים כך הם שמים פעמים אדומים פעמים ירוקין פעמים לבנים פעמים שחורים.
8]על-כן, גם בספר הזוהר מביא את הדעה הזו בזהה לילקוט שמעוני ולתלמוד הבבלי ומדרש תנחומא:"כי למראה החילזון ולמראה התכלת יש זוהר של הרקיע בגוון המלכות שהוא פורפור כמראה שקיעת החמה במערב(של ים כנרת ושמראה זה זהה למראה השקיעה במקום המשכן].
9] ואכן בפתיל תכלת יש חומר מהנגזרות של חומצה אנתרנילית שנותן זוהר פורפור כמו צבע הארגמן. ולדג חילזון הארגמון קהה קוצים שממנו מפיקים את צבע התכלת יש קונחיה שנצבעת מדם חילזון . והצבע של הקונחיה הוא וורוד בהיר או פורפור כמראה השקיעה של החמה במערב[ים ע"פ פר' תרומה כז',ב'].
10]וכן, בא לרמוז בספר הזוהר כאן מתוך ספר הזוהר בפר' חקת אות עח'(ע"פ הסולם- אודות הבאר של מרים שמצוי בים כנרת):"שמי שלא מחפש את החילזון, לעולם לא ימצא אותו".
אורן אהרן רוזן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה